526יום גג-אנטוניו בוארו ואיחו-בית צבי526
צילומים-יח"צ
לקראת סיום שנת הלימודים מציג בית צבי במקביל שלוש הצגות-"כסף קל","טום ג'ונס" ו"יום גג".
למרות ששלושתן מוגדרות כקומדיות יש שוני רב ביניהן.
כסף קל הנה קומדיה שמטרתה אחת בלבד בידור והנאת הצופים.
טום ג'ונס המוטו שלה האהבה תמיד תנצח גם כאשר לכאורה יש פער גדול במעמדות של בני הזוג.
השלישית יום גג הנה קומדיה המתארת מציאות ידועה, המראה הוואי שכונתי מוכר בפרבר העיר.
אנו צוחקים צחוק מר מהמראות הטראגיקומיות המראים אותנו, את עצמנו, את התנהגותנו ויחסינו עם שכנינו למגורים.
אלה שכבות חלשות באוכלוסיה עם לב טוב,שאיפות רבות וחלומות באספמיה.חלומות אלו הן בעצם המחזקים אותם, מחזיקים אותם על פני השטח ונותנים להם טעם טוב לחיים.
טוב עשה גור קורן שהכין את הנוסח העברי ועיבד את המחזה שכתב אנטוניו בוארו ואיחו והעביר את העלילה לארץ לשכונה נכשלת. בצורה כזו המחזה קיבל משמעות מקומית אקטואלית והפך אותו למענין יותר, לראי בו משתקף מי אנחנו ואיך אנו מתנהגים .
קורן היה גם שותף ביחד עם סלבה מלצב בבימוי המוצלח של ההצגה.
הוא -הבימוי היה קולע,קיצבי ביותר ואיפיין את הטיפוסים השונים הגרים בשכנות בצורה מדוייקת ,אמיתית ואמינה ביותר.
התפאורה היתה של סלבה מלצב והראתה גג של בית בבניה צפופה שאפשר לקפוץ מגג לגג והמרפסת על הגג בה כל דיירי הבית מעונינים לעלות כדי להתרענן ולשאוף את האויר המרענן בשכונה הדחוסה.
ראינו אוירה מאוד אופינית לשכונות מסוימות,עממית,צבעונית,חברותית,רכילותית, מתערבת בעניניו הפרטיים של כל אחד, אך יחד עם זאת מלוכדת כאיש אחד כאשר צריך לעזור,כאשר מישהו במצוקה.
המחזה בנוי כך שכל אחד מספר את סיפורו. אלה היו סיפורים אנושיים, מרגשים והנוגעים ללב.
הם ריגשו ביותר בגלל כנותם,בגלל שתמיד יזכירו לנו שכן, מכר,ידיד,קרוב משפחה הנמצא במצב דומה.
רבים הם המשתתפים בהצגה ואין אפשרות להתיחס ולהזכיר את כולם.
התרשמתי מאוד ממשחקה של נטע לי גלרמן-עפרה אך לצערי ההיגוי והדיקציה שלה לא איפשרו להבין, גם במאמץ, את דבריה. אם צורת דיבור זו לא הוכתבה ע"י הבמאי כדי לאפיין טיפוס מסויים , היא חייבת באופן דחוף לעבוד על צורת דיבור נכונה וברורה.
דברי מכוונים גם לרוני כהן-סימה אם כי בצורה פחותה בהרבה.
אביטל לדנר-פורטונה גילמה בצורה יפה טיפוס חריג במקצת כפי שמתאים למגדת עתידות.
חאלד מאייר מרואת-מאיר גילם היטב את תפקיד השכן הסקרן
חן נוכר-אושרי היה נער תמים, ילד של האמא "יורם"חביב ונחמד.
רשף שדדי-מיכה כספי היה רציני,מכובד וטוב.
נעמה נבט-דניאלה היתה מרגשת וטובה מאוד בספרה על החיים הכפולים מלאי השקר שהיא מנהלת בהשפעת האמא-אילנה-זהר גל שגאוותה לא נתנה לה להשלים עם מצבה שגרם לה להתנהג כפי שהתנהגה.
רועי שפרלינג-פאבל היה משעשעע ביותר.
הצגה יפה,משוחקת ברובה טוב מאוד,מבוימת כהלכה שההשקעה בה הצדיקה את עצמה.
לראות או לא לראות:בהחלט.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 24/6/2009 11:14
צילומים-יח"צ
לקראת סיום שנת הלימודים מציג בית צבי במקביל שלוש הצגות-"כסף קל","טום ג'ונס" ו"יום גג".
למרות ששלושתן מוגדרות כקומדיות יש שוני רב ביניהן.
כסף קל הנה קומדיה שמטרתה אחת בלבד בידור והנאת הצופים.
טום ג'ונס המוטו שלה האהבה תמיד תנצח גם כאשר לכאורה יש פער גדול במעמדות של בני הזוג.
השלישית יום גג הנה קומדיה המתארת מציאות ידועה, המראה הוואי שכונתי מוכר בפרבר העיר.
אנו צוחקים צחוק מר מהמראות הטראגיקומיות המראים אותנו, את עצמנו, את התנהגותנו ויחסינו עם שכנינו למגורים.
אלה שכבות חלשות באוכלוסיה עם לב טוב,שאיפות רבות וחלומות באספמיה.חלומות אלו הן בעצם המחזקים אותם, מחזיקים אותם על פני השטח ונותנים להם טעם טוב לחיים.
טוב עשה גור קורן שהכין את הנוסח העברי ועיבד את המחזה שכתב אנטוניו בוארו ואיחו והעביר את העלילה לארץ לשכונה נכשלת. בצורה כזו המחזה קיבל משמעות מקומית אקטואלית והפך אותו למענין יותר, לראי בו משתקף מי אנחנו ואיך אנו מתנהגים .
קורן היה גם שותף ביחד עם סלבה מלצב בבימוי המוצלח של ההצגה.
הוא -הבימוי היה קולע,קיצבי ביותר ואיפיין את הטיפוסים השונים הגרים בשכנות בצורה מדוייקת ,אמיתית ואמינה ביותר.
התפאורה היתה של סלבה מלצב והראתה גג של בית בבניה צפופה שאפשר לקפוץ מגג לגג והמרפסת על הגג בה כל דיירי הבית מעונינים לעלות כדי להתרענן ולשאוף את האויר המרענן בשכונה הדחוסה.
ראינו אוירה מאוד אופינית לשכונות מסוימות,עממית,צבעונית,חברותית,רכילותית, מתערבת בעניניו הפרטיים של כל אחד, אך יחד עם זאת מלוכדת כאיש אחד כאשר צריך לעזור,כאשר מישהו במצוקה.
המחזה בנוי כך שכל אחד מספר את סיפורו. אלה היו סיפורים אנושיים, מרגשים והנוגעים ללב.
הם ריגשו ביותר בגלל כנותם,בגלל שתמיד יזכירו לנו שכן, מכר,ידיד,קרוב משפחה הנמצא במצב דומה.
רבים הם המשתתפים בהצגה ואין אפשרות להתיחס ולהזכיר את כולם.
התרשמתי מאוד ממשחקה של נטע לי גלרמן-עפרה אך לצערי ההיגוי והדיקציה שלה לא איפשרו להבין, גם במאמץ, את דבריה. אם צורת דיבור זו לא הוכתבה ע"י הבמאי כדי לאפיין טיפוס מסויים , היא חייבת באופן דחוף לעבוד על צורת דיבור נכונה וברורה.
דברי מכוונים גם לרוני כהן-סימה אם כי בצורה פחותה בהרבה.
אביטל לדנר-פורטונה גילמה בצורה יפה טיפוס חריג במקצת כפי שמתאים למגדת עתידות.
חאלד מאייר מרואת-מאיר גילם היטב את תפקיד השכן הסקרן
חן נוכר-אושרי היה נער תמים, ילד של האמא "יורם"חביב ונחמד.
רשף שדדי-מיכה כספי היה רציני,מכובד וטוב.
נעמה נבט-דניאלה היתה מרגשת וטובה מאוד בספרה על החיים הכפולים מלאי השקר שהיא מנהלת בהשפעת האמא-אילנה-זהר גל שגאוותה לא נתנה לה להשלים עם מצבה שגרם לה להתנהג כפי שהתנהגה.
רועי שפרלינג-פאבל היה משעשעע ביותר.
הצגה יפה,משוחקת ברובה טוב מאוד,מבוימת כהלכה שההשקעה בה הצדיקה את עצמה.
לראות או לא לראות:בהחלט.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 24/6/2009 11:14
